"לא כאן" - מתוך מופע הקונספט "חלומות", ביה"ס למוזיקה 'מזמור', תשפ"ב *שירת נשים
https://washington.org.il/mizmor-school/
מופע קונספט "חלומות" - קיץ תשפ"ב, 2022.
הנחיה וליווי אומנותי: ורד פיקר
הפקה מוזיקלית ועיבודים: טל אברמוביץ'
כתיבה הלחנה ושירה: אשרת חיים, אביה עטרי, אורלי אוחיון, חלי שלום, מיכל עמר, נעמה (מאור) נגר,
שירה סולימן, מינה חיה רויטמן
קלידים: נעמה (מאור) נגר
תופים: מרין קליין
בס: שולה בירנבוים
גיטרות: אוריה כהן
כלי הקשה: מיכל עמר
סאונד מופע הקלטה ומיקס: אהרן גרובר
צילום ועריכת וידיאו: גיל וולפסון, גיתאי סילבר.
לא כאן נגמר החלום/נעמה (מאור) נגר
סיוט מתמשך שלי, שחוזר בלילות
אני חולמת על עצמי, עומדת על במות
מלאה בשבחים, מלאה במחמאות
האולם מלא באנשים שבחרו לראות אותנו, המופיעות
אז אני עומדת שם, מחכה אל הבאות
ולפתע כל האורות וכל מחיאות הכפיים מכוונים כלפיי. אליי.
איזה פחד במה אז קורה
לכן אין לי ממה להתפלא
שהכל יוצא
בצורה עקומה למדיי
אך עוד לא אמרתי דיי
לא כאן נגמר הסיוט
ההופעה נמשכת, ואני מתגברת
תוך כדי מתפללת שפחד הבמה לא יחזור
ובנתיים אני נהנית מהאור
נהנית מהאנשים שאיתי על הבמה
ומתחושת ההצלחה.
וכך ההופעה נגמרת עם פרגונים ומחמאות
וכאן בדיוק הכל מתחיל להסתבך
אני לא יודעת לומר לכם איך
אבל התחושה הפנימית שלי הייתה הפוכה,
התמלאתי ובכל זאת נשארתי ריקה
וזה מדאיג, לאכול ולהשאר רעבה
להצליח ולחוש תחושת אכזבה
זה מדאיג, מדאיג נורא, אז בבקשה
תוכלו להסביר לי את פשר החלום שלי?
לא כאן נגמר הסיוט
כי זה לא חלום נורמלי
לעשות כל מה שבא לי
לשפוך כל מה שרע לי, וטוב לי, ורע לי, וחם לי
אני לא מבינה איך כל פעם אני מגיעה אל אותה התובנה
שמשהו חסר, ואני לא יודעת מה
אבל זה משהו אחר, משהו במינונים
אני אל מול אנשים אחרים
עד כמה רמת החשיפה, ולמה, וכמה, ובמה אני מאמינה?
אני רוצה שיראו אותי אבל להיות שקופה
לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה
זה משוגע להצליח לשאוף למטרה אחת, ברורה?
אני לא יודעת מה המטרה שלי,
אבל
החוסר ברצון מדוייק גורם לחלומות שלי להתממש
בצורה סיוטית למדיי.
אז בבקשה
עוד לא אמרתי דיי
לא כאן נגמר החלום